חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מתכונים בעשר דקות: תרבות האינסטנט במטבח

תיאורטית, אנחנו בני אדם. הלכה למעשה, אנחנו עכברים. אנחנו מתרוצצים בלי סוף – מפה לשם, משם לפה. מארגנים זריז את הילדים בבוקר, מכינים להם זריז כריכים, מסיעים אותם זריז לגן, נפרדים מהם בטקס פרידה זריז ככל הניתן, תוך כדי הנסיעה לעבודה כבר מתחילים לנהל שיחות עבודה בדיבורית, מגיעים לעבודה, עוברים זריז על המיילים, על המשימות, על הנתונים לישיבת בוקר.

שותים קפה זריז, מעבירים שיחת חולין זריזה במטבחון על משהו שקראנו זריז באתר חדשות כזה או אחר. בישיבה אנחנו מדברים הכי זריז שאנחנו יכולים כדי לא לעייף את שאר הנוכחים, שגם הם צריכים בתורם כל אחד לדבר בתקתוק ענייני. מכאן נמשך לו יום עבודה בלתי נגמר שכולל לא מעט דוחות, מצגות, מיילים, שיחות מקצועיות, שיחות פחות מקצועיות לשבירת השגרה ואז, מבלי ששמים לב מגיעה הפסקת הצהריים.

כולם רצים למטבח לשלוף מהמקרר את קופסאות הפלסטיק והתור למיקרוגל מתארך. אף אחד לא מדבר על זה, אבל כולם לוטשים עיניים סקרניות מה הקולגות הביאו היום. שוב שניצל תירס עם פירה? שוב קציצות מיום שבת עם אורז כשהיום כבר יום רביעי? אולי מתכונים בעשר דקות מאתמול בערב? ויש תמיד את הבנות ממחלקת משאבי אנוש שיש להן את כל הזמן שבעולם לעמוד ליד השיש ולחתוך לאט לאט, אגב שיחת רכילות עסיסית, את כל מיני הירקות שבעולם. הן מכינות סלט קבוצתי שיכול להאכיל חצי קומה, אבל משום מה הן אף פעם לא מציעות למי שאינו בחבורה שלהן להתחלק. נשמות טובות.

בעידן שבו כולנו עכברים גם יש תודעה גבוהה לאורח חיים בריא. זה קצת אירוני, איך אורח חיים בריא משתלב עם כל הסטרס והחרדות והעומס שמוטלים על כתפינו, אבל באופן מוזר יש אנשים שמשלבים בריאות וספורט ויוגה ופילאטיס בתוך כל הבלגן הזה. הם גם מצליחים להכין מתכונים בעשר דקות שנראים כאילו הוכנו במשך ערב שלם, כאילו שהושקעו בהם כל הלב והנשמה, וזה, ללא ספק מעורר קנאה. איך הם עושים את זה? איך?! ובכן, היום יש הרבה מאוד מוצרי גלם בריאים ומזינים שניתן לבשל ולחמם בתוך דקות ספורות ואם יודעים לתקתק עניינים במטבח, אפילו מבלי להיות שפים גדולים, אפשר להרים ארוחה לתפארת, בעשר דקות – ממש כך!

הרי לכם מתכון לתפארת שלוקח לכם לא יותר מעשר דקות הכנה, נשבעים לכם בכל היקר לנו:

אורז הודי בחלב קוקוס

את התבשיל הזה כשתביאו לעבודה, כולם ישאלו בסקרנות איך הכנתם? אפשר את המתכון? תוכלו להגיד כמביני עניין שזה לא רק טעים אלא גם עשיר בחלבון מלא ואם בא לכם ממש למשוך אליכם עיניים, תשדרגו עם קוביות בטטה וטופו, ואפשר גם אפונה.

קודם כל, מה צריך?
– אריזה של אורז בסמטי מלא עם שיבולת שועל ועדשים (מסדרת "10 דקות" של סוגת)
– 2 כוסות מים בטמפרטורת החדר
– כוס חלב קוקוס
– מחצית כפית כורכום
– מחצית כפית כמון
– כפית וחצי כוסברה טחונה
– מקל קינמון
– גזר אחד בינוני וקצוץ דק דק
– כוס אחת של שעועית ירוקה וחתוכה לחתיכות באורך כ-4 ס"מ
– כפית וחצי של מלח
– 2 עגבניות קטנות קצוצות דק דק
– שן שום אחת גדולה כתושה או קצוצה
– פלפל שחור גרוס לפי טעם אישי
– לקישוט פנקו את המנה עם בוטנים גרוסים

ועכשיו, איך מכינים?

1. שופכים לסיר את אריזת האורז וביחד עם אורז את כל שאר החומרים מלבד: חלב קוקוס, עגבניות, שום וכוסברה ירוקה.
2. מגיעים לרתיחה קלה, מכסים עם מכסה באופן חלקי ומבשלים על אש בינונית במשך חמש דקות.
3. שופכים לסיר את חלב הקוקוס ועכשיו שמים את העגבניות והשום, מערבבים קצת.
4. מבשלים במשך 5 דקות נוספות או עד שרואים שהנוזלים כמעט נספגים.
5. סוגרים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה במשך כ-5 דקות.
6. זה הזמן להגיש – שמים את התבשיל בקערה, מעטרים בכוסברה ובוטנים, אפשר גם באגוזים ומגישים.

  1. מה שנשאר מהמעדן לוקחים למחרת לעבודה להפסקת הצהריים.
    8. בתיאבון!

כתבות מומלצות

גיוס חרדים

כל אחד צריך לשרת,  אך לא כולם צריכים לעשות צבא. צריכה לקום מנהלת הכוונה, שתפנה כל מי שהגיע לגיל גיוס, למקום הנצרך: צבא,משטרה,מדא,חינוך,שירות לאומי וכד'

שיוויון בנטל – עלק

הצעת הוועדה לשיוויון בנטל, מעלימה מגזרים, וממשיכה את המציאות הקיימת שבה ציבורים שלמים לא יעשו צבא או שירות לאומי. ההצעה שלי לשיוויון  בנטל: מוסכם שכל

שחרור מחבלים למען השלום

אסור לשחרר מחבלים כמחווה כזו או אחרת הבסיס למשא ומתן אינו במחווה כזו או אחרת אלא כתנאי מוקדם, שני הצדדים צריכים לרצות לעשות שלום אמיתי

שתפו ברשת

דעות נוספות

יש לכם דעה?

פרסמו אותה כאן ללא תשלום!