בגיל צעיר לא תמיד אנחנו חושבים על תכנון העתיד הכלכלי שלנו, בעיקר כאשר אנו עסוקים בהישרדות יומיומית. האם כדאי לחסוך לעת זקנה באמצעות קרן פנסיה או בדרך אחרת?
מהי קרן פנסיה?
קרן פנסיה היא חסכון לגיל הפרישה מהעבודה (גיל 67 אצל הגברים וגיל 64 אצל הנשים). כאשר אדם מועסק ומקבל משכורת, מופרש בכל חודש סכום מהמשכורת אל תוך קרן הפנסיה. סכומים אלו מצטברים עם השנים, ובעתיד הם יהוו בסיס לגמלת הפנסיה החודשית. קרן פנסיה מקיפה כוללת בנוסף לחסכון גם ביטוח המעניק לאדם כיסוי במקרה של פציעה, מחלה או מוות. אם העובד מנוע מלהמשיך לעבוד בשל תאונה או מחלה הוא יקבל קצבת נכות ובמקרה של מוות יקבלו בני משפחתו פנסיית שארים.
בנוסף לסכום שמופרש מהמשכורת של העובד, גם המעסיק מחויב להפריש סכום חודשי לקרן הפנסיה של העובד. חוק פנסיה חובה משנת 2008 מחייב את המעבידים לתת לעובדים הסדר פנסיה. ההפרשה של המעביד תהיה לקרן פנסיה או קופת גמל, בהתאם לבחירת העובד. בזכות חוק זה זכו להסדרי פנסיה כמיליון עובדים אשר לפניכן קופחו ועבדו ללא חסכון לפנסיה, למשל עובדים דרך קבלן או עובדים זמניים.
החסרונות של קרן פנסיה
אם אתם מדמיינים שהכספים שמופרשים לקרן הפנסיה מדי חודש פשוט מצטברים ו"מחכים" לעובד ליהנות מהם בעת פרישה, המציאות היא לא בדיוק כך. למעשה, הקרנות משקיעות חלק מכספים אלו בשוק ההון- במניות בבורסה ובאגרות חוב. כך שאם הבורסה נופלת, העובד עלול להפסיד חלק משמעותי מהכסף. כמובן שיש לו גם סיכוי להרוויח, ויתכן גם כי "העליות" ו"הירידות" יתקזזו לאורך השנים, עד גיל הפרישה. עם זאת מדובר בסיכון- אנחנו נותנים אמון בקרנות הפנסיה והן מהמרות עם הכספים שלנו ולוקחות סיכונים על חשבוננו. מישהו למעשה מנסה להתעשר על חשבון הכספים שאמורים להבטיח לנו להזדקן בכבוד. המדינה מצידה, מאפשרת לקרנות להמר על חשבון העובדים. בעבר האחראיות לפנסיה של העובדים הייתה בידי ההסתדרות, אך בעקבות תהליך הפרטה היא עברה לידיים של חברות ביטוח פרטיות.
סיכון נוסף קשור לעובדה שהקרן תחלק את הכספים שלה בין כלל חברי הקרן. כך שאם מספר גדול של חברי קרן זקוקים לפנסיה בו זמנית, גמלת הפנסיה של כל חבר תהיה נמוכה יותר. גם עלייה בממוצע של תוחלת החיים תקטין את הקצבה החודשית, מכוון שסכום החיסכון מחולק במספר החודשים שצפוי שהאדם ימשיך לחיות. בנוסף, קרן הפנסיה רשאית לגבות דמי ניהול בגובה עד 6% מהסכום שמופרש לקרן בכל חודש.
היתרונות של קרן פנסיה
אם החיסרון הוא ש-70% מהכספים שלכם מושקעים בשוק ההון ונמצאים בסיכון מתמיד בהתאם לתנודות הבורסה, אז היתרון הוא ה-30% הנותרים. קרנות הפנסיה משקיעות 30% מהכסף שלכם באגרות חוב ממשלתיות אשר נושאות ריבית קבועה של 4.8% לשנה. זאת למעשה דרך של הממשלה לתמוך בקרנות הפנסיה. ריבית זו מבטיחה לעובדים תשואות גבוהות יחסית, בהשוואה לצורות חסכון אחרות כגון ביטוח מנהלים.
בעקרון, יכולנו להפריש סכום חודשי מהמשכורת לחשבון חסכון עם ריבית בבנק. אך היתרון של הסדר הפנסיה (בין אם מדובר בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים) הוא שגם המעביד מפריש סכום חודשי לתוך קרן הפנסיה שלנו.
מי שאין לו הסדר חיסכון לפנסיה יאלץ להסתפק לעת זקנה בקצבה של ביטוח לאומי על סך כ-2000 ש"ח לחודש. מסכום זה קשה להתקיים, ובמידה ואין חסכונות נוספים מדובר בחיי עוני. כך שעם כל הבעייתיות של הסדרי הפנסיה- מוטב לנו אתם מאשר בלעדיהם.
מה האלטרנטיבות?
האלטרנטיבות המקובלות לקרן פנסיה הן ביטוח מנהלים וקופות גמל. אך האם מדובר באופציות מוצלחות יותר? קשה לומר. מחקר באינטרנט בתחום זה ישאיר אתכם עם תוצאות מבלבלות- תלוי אם קראת מאמר של מי שמנסה לשווק ביטוח מנהלים ויוצא נגד קרנות הפנסיה או להפך. בגדול, ביטוח מנהלים הוא "פוליסת ביטוח", חוזה קבוע בין המבוטח-העובד (כל שכיר, לא רק מנהלים) לבין חברת הביטוח. להבדיל מקרן פנסיה, בביטוח מנהלים סכום הקצבה החודשית לאחר הפרישה מעבודה קבוע וידוע מראש למבוטח. בדומה לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים כולל גם כן מרכיב של חסכון ומרכיב ביטוחי המכסה עובדן כושר עבודה ומוות. קופת גמל היא הסדר חיסכון לא רק לעת הפרישה מעבודה אלא גם לטווח הבינוני והוא מאפשר לעובד למשוך כספים שהצטברו בקופה לפי התנאים שנקבעו מראש. בסופו של דבר, גם קופות הגמל משקיעות את הכסף שלנו בשוק ההון, ולרוב התשואות יהיו נמוכות יותר ביחס לקרנות הפנסיה.
על מנת להחליט מהי הדרך הטובה לכם ביותר לחסוך, יש לקרוא בעיון את תנאי החוזה ובנוסף לעקוב אחרי ההשקעות של קרן הפנסיה בבורסה על מנת לראות האם בשנים האחרונות נרשמו רווחים או הפסדים והאם הקרן משדרת יציבות פיננסית.
למעשה, אם נבחן את האופציות השונות של קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים או קופת גמל, ניתן לומר שאין אלטרנטיבה אמתית. כנראה, אם אנחנו רוצים אלטרנטיבה עלינו לקחת אחראיות וליצור אותה. למשל, ליצור לחץ ציבורי להחזרת החיסכון לפנסיה לידיים של גוף ציבורי, או לחשוב על דרכים יצירתיות חדשות לחסכון לעת זקנה.
