פעם זו הייתה מוסכמה, אמת שאין עליה עוררין: צריך תואר ראשון (לפחות!) כדי להתקדם בחיים. היום זו כבר לא מוסכמה, אף שיש מי שעדיין אוחזים בה כאילו הייתה אמת מוחלטת. לעומתם, רבים שואלים את עצמם – האמנם? הספקות מתגברים לנוכח מצב כלכלי-גלובלי לא יציב, משתנה תמידית, הפכפך ובלתי צפוי. העולם מתקדם כה מהר עד שיש תחושה שחלק מהתארים שהיו רלוונטיים בתחילת הלימודים כבר אבד עליהם הקלח בתום התואר וההכשרה. נוסף לכך מערכת החינוך כולה, מגן ועד האוניברסיטה, נראית לעתים מיושנת ובלתי מתאימה לעולם הזה, השונה כל כך מהתנאים שבהם התעצבה. לנוכח כל אלה עולה ביתר שאת השאלה – האם כדאי בכלל להשלים תואר ראשון? האם יש בכך תועלת כיום?
אמנם התועלת הפרקטית של תואר ראשון מוטלת בספק – היום תואר כבר אינו שווה באופן אוטומטי למקצוע ואינו מעניק ערובה לפרנסה או לעבודה טובה – אולם יש סוגים שונים של תועלת ורווח שאפשר להפיק מלימודי תואר ראשון. בארצות הברית ובמדינות נוספות, תואר ראשון הוא כמעט תמיד תואר כללי, ללא התמחות מסוימת. אמנם אפשר להשלים תואר בתחומים שונים, אך הלימודים נועדו להקנות לבוגרים כלים כלליים ואף מופשטים לחשיבה ביקורתית, הקניית ידע, כתיבה, קריאה והבנה וכן התנהלות בעולם האקדמי עצמו: הבנה של שיטות מחקר, כתיבה אקדמית, ניתוח רעיונות ונתונים ועוד. במובן זה, תואר ראשון אכן מרחיב את הדעת ואת האופקים, ומספק כלים נוספים, גם אם תאורטיים או מחשבתיים ברובם, ללומדים.
מעבר לכך, ללימודי תואר ראשון יש אספקט חברתי ואנושי בלתי מבוטל: הם מאפשרים ללומדים מפגש חברתי ואנושי הן עם סטודנטים אחרים, הן עם מרצים ואנשי אקדמיה. המפגש הזה, מעבר לעובדה שהוא מאפשר הווי חברתי תוסס, מוביל לרוב גם להפריה הדדית, מחדד את היכולת לקיים דיאלוג, לעבוד בצוות ולהכיר את השונה או האחר. נוסף לכך, לימודים אקדמיים לרוב חושפים את הסטודנטים לרעיונות חדשים – חלקם נועזים או פשוט שונים מהותית מדרכי החשיבה שהכירו במערכת החינוך עד כה, או בסביבתם הטבעית. זה מעניק פרספקטיבה נוספת על החברה ועל המציאות, מעורר מחשבה ומעודד את הסטודנטים לחשוב על עתידם, על עתיד החברה ועל חלקם בהתהוות המציאות.
באשר לשאלה האם לתואר ראשון יש היום יתרון ממשי בשוק העבודה – התשובה לשאלה זו משתנה מעת לעת ומתחום לתחום. הכל תלוי בתנאי השוק ברגע נתון ובביקוש למקצוע מסוים בזמן מסוים. עם זאת, גם כאן יש יתרון כללי ללומדים על פני מי שוויתרו על הלימודים, בבחינת "לא יועיל, לא יזיק". מי שיש באפשרותו לרכוש תואר, יכול ליהנות מהיתרונות שמקנה לו התואר, מעטים או תאורטיים ככל שיהיו, ומכך שעשוי להיות לו יתרון על פני מתחרים בשוק העבודה. במקרה הגרוע, הם לא מעניקים לו כל יתרון ממשי, אך נזק ודאי לא נגרם מהלימודים.
לעומת היתרונות הללו, יש כמה חסרונות גדולים למערכת ההשכלה הגבוהה, שבגינם מתחבטים רבים בשאלה האם לגשת כלל ללימודי תואר ראשון. בראש ובראשונה – עלות הלימודים. עבור רוב האנשים, הוצאה של עשרות אלפי שקלים אינה עניין של מה בכך, ואם נוסיף לכך את תקופת הלימודים, שבה כמעט בלתי אפשרי לעבוד ולהתפרנס כהלכה, נקבל הקרבה גדולה של זמן ומשאבים, הכרוכה לעתים גם בלחץ ובעומס נפשי ניכרים.
מעבר לכך, רבים חשים שמערכת ההשכלה הגבוהה היא נוקשה מדי: דרישותיה אינן תמיד מובנות או הגיוניות, היא לא מאפשרת בחירה חופשית לחלוטין של נושאי הלימוד או של אופן הלימוד ובאופן כללי, היא שמרנית. כתוצאה מכך היא עלולה לדכא את היצירתיות והסקרנות של הלומדים בה, ולהוביל לחוויית לימוד מכוונת תוצאות והישגית מדי. סטודנטים רבים מרגישים שהגיעו כדי להרחיב את אופקיהם, אך קיבלו מירוץ אל התואר, שבסופו נשארו חסרי נשימה ובלתי מסופקים מבחינה אינטלקטואלית. זו אמנם חוויה סובייקטיבית, אך היא רווחת למדי.
המגבלה הזו של מערכת ההשכלה הגבוהה מאפיינת אותה יותר ויותר, מכיוון שהעולם שמחוץ לה משתנה ומתפתח. כיום אפשר לרכוש כמעט את כל הידע התאורטי באופן עצמאי, וללא מאמץ מיוחד. נוסף לכך, אפשר להתפתח ואף לרכוש השכלה פורמלית בדרכים וירטואליות לחלוטין, מה שמייתר את מוסדות הלימוד הפורמליים, לפחות במקצועות מסוימים. כמו כן, מתרחבת ההכרה בכך שלימודים בעלי אופי עיוני אינם מתאימים לכל אחד, בעוד שמקצועות מעשיים שאינם מצריכים תואר יש בשפע – משרברבות ועד מקצועות טכנולוגיים שונים שאפשר לרכוש באמצעות ניסיון ועבודה. לפיכך רבים מעדיפים הכשרה מקצועית קצרת טווח שתעניק להם מקצוע ביד, "על כל צרה שלא תבוא". אחרים פונים להתקבל לעבודה שבה יוכלו להתחיל מלמטה, לרכוש ניסיון וידע ולפתח את הקריירה שלהם באמצעות עבודה קשה.
בהתאם לרוח הזמנים – הכול הולך. לא בטוח שתואר ראשון הוא עדיין בגדר הכרח בימינו, אך נראה שעוד לא אבד הכלח על מוסדות הלימוד האקדמיים. אין ספק שיש מי שנתרמים מהם, והם גם מספקים הכשרה ממוסדת ונחוצה למקצועות נצרכים כמו רפואה ותחומי מדע שונים. לפיכך נראה שהבחירה אם להשלים תואר ראשון או לא היא אישית ותלויית נסיבות.
