חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עצמאות אצל מתבגרים – האם לאפשר או להגביל?

תקופת גיל ההתבגרות הארוכה מתרשמת כלא פשוטה הן עבור ההורים והן עבור המתבגרים שחווים לא מעט שינויים פיזיולוגיים, רגשיים והתנהגותיים. שינויים אלה משפיעים על הקשר עם ההורים ועל האווירה הכללית במשפחה, כאשר וויכוחים והתנצחויות, התפרצויות רגשיות והתרחקות תופסים את מקומה של המתיקות שאפיינה את תקופת הילדות. אחד המאפיינים הבולטים של המתבגרים מתייחס לדרישתם לחופש ועצמאות, כאשר יש מתבגרים שהדבר מתבטא אצלם בצורה מוחצנת לעומת אחרים ובכל מקרה התפקיד כהורים נשאר כשהיה- דמות סמכותית המגבילה את רצונות העצמאות. מאחר ונראה בעיני בני הנוער ש"הם יודעים את הכול בעצמם", המלחמה הופכת ליומיומית והתקופה למאתגרת, דבר שמותיר את ההורים עם סימן שאלה גדול- האם לאפשר את הצורך לעצמאות כדי להתנסות בשטח ולגבש את הזהות העצמית או להגביל?

למה חשוב להציב גבולות?

גיל ההתבגרות מאופיין בשלב גיבוש זהות עצמאית נפרדת ולקיחת אחריות על המעשים. לצורך הצלחה במשימה, התלות בהורים פוחתת וניכרת התנתקות שהיא לטובת התקרבות לחברת בני הגיל. ההתנתקות היא לצורך גילוי הרצונות והשאיפות לעתיד ואינו במטרה לפגוע בהורים כך שמדובר בשלב נורמטיבי לעיצוב האישיות העצמאית. מסיבה זו חשוב במידה שהיא לאפשר את גילויי העצמאות אך להפנים את מידת חשיבותם של הגבולות שמציבים להם ואת העובדה שאסור לוותר עליהם. ללא גבולות אלו, הנדרשים לצורך גילוי העצמי, בני הנוער יתקשו לבנות את זהותם ועשויים לחוש סכנה. כל הוויכוחים, ההתנצחויות ומאבקי הכוחות, למרות הקושי הכרוך בהם, הם אימון והכנה לקראת היציאה לעולם שבחוץ. מסיבה זו חשוב לעמוד במבחן ולהישאר חזקים ככל הניתן. להבהיר את הקווים האדומים אך להדגיש את הדברים שאתם מתירים. במקום להתמקד רק בהגבלות, גלו אמפתיה והבנה ואל תבחרו לזלזל או להתנצח. כבדו אותם וקבלו אותם כפי שהם כך שיוכלו לסמוך עליכם ועל הגבולות שאתם מציבים ושיידעו שביכולתם להתמודד עם אלו ועם העולם שבחוץ.

להציג גבולות – איך עושים את זה נכון?

כשיש שני הורים בתמונה אז חשוב שתאחדו כוחות ותציגו עמדה משותפת וחד משמעתית, כמו גם גיבוי הדדי מול המתבגרים. המחויבות היא להחליט בצורה ברורה מהי מסגרת הגבולות המקובלת והיכן אתם מציבים את הקו האדום לעומת אלו שאתם מתגמשים בהקשרם. וכאן חשוב להדגיש שיש חשיבות גם להתגמשות מסוימת ולא להצטייר כנוקשים יתר על המידה ולכן לא כדאי להחליט על הגבלות קיצוניות שתגרורנה תגובות נגד חריפות. אחרי שתקבלו החלטה לגבי הגבולות מבחינתכם, כדאי לנסות לפתוח את הנושא בשיחה אחד על אחד ולהדגיש את המקומות והתחומים בהם אתם מתירים עצמאות ולא דווקא להתמקד במקומות בהם אתם מעוניינים להגביל. כך תציירו את המצב לא רק כשחור ואולי גם לא כלבן אבל המציאות לא תהיה פטאלית במידה מוגזמת. כמו כן, זכרו כי להטיח אשמה ולהחצין את החלקים השליליים אף פעם לא מומלץ וחשוב לנסות ככל הניתן להימנע משיפוטיות יתר ולהתייחס להיבטים החיוביים והבוגרים באישיות. כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם נושא הצבת הגבולות ואיך לעשות את זה ביעילות, ניתן לקבל הכוונה מקצועית במסגרת הדרכה להורים בגיל ההתבגרות באינטרנט בכתבות מקצועיות או להצטרף לסדנא קבוצתית. סדנאות הדרכת הורים בטווחי גילאים שונים כיום נפוצות וניתן ליהנות בהם מתמיכה חברתית וכלים להתמודדות יעילה עם קשיים ומצבים נפוצים בתקשורת עם  מתבגרים.

לסדנאות להורים או ילדים פנו למכללת גומא

כתבות מומלצות

גיוס חרדים

כל אחד צריך לשרת,  אך לא כולם צריכים לעשות צבא. צריכה לקום מנהלת הכוונה, שתפנה כל מי שהגיע לגיל גיוס, למקום הנצרך: צבא,משטרה,מדא,חינוך,שירות לאומי וכד'

שיוויון בנטל – עלק

הצעת הוועדה לשיוויון בנטל, מעלימה מגזרים, וממשיכה את המציאות הקיימת שבה ציבורים שלמים לא יעשו צבא או שירות לאומי. ההצעה שלי לשיוויון  בנטל: מוסכם שכל

שחרור מחבלים למען השלום

אסור לשחרר מחבלים כמחווה כזו או אחרת הבסיס למשא ומתן אינו במחווה כזו או אחרת אלא כתנאי מוקדם, שני הצדדים צריכים לרצות לעשות שלום אמיתי

שתפו ברשת

דעות נוספות

יש לכם דעה?

פרסמו אותה כאן ללא תשלום!