באופן טבעי חלקם של כבדי המשקל באוכלוסיית המוגבלים בתנועתם גדול באחוזים מחלקם של כבדי המשקל באוכלוסייה שאיננה מוגבלת. הסיבות לכך הן רבות, כאשר בראש ובראשונה נוכל למצוא את מיעוט הפעילות הגופנית הנובעת מחיי היום יום של ציבור הלא-מוגבלים, וכוללת הליכה, ביצוע מטלות בבית, עלייה וירידה במדרגות ושאר פעילויות שגרתיות המסייעות בשריפת קלוריות. לעומתם, ציבור המוגבלים המשתמשים שאינו מקפיד על ביצוע פעילות ספורטיבית באופן תדיר, ואיננו מסייע לגופו לשרוף את הקלוריות הנדרשות, יוביל לעלייה במשקל הנובעת מהצטברות שומנים בגוף.
חלקם הגדול של כבדי המשקל בקרב אוכלוסיית המוגבלים הוביל לפיתוחם של כסאות גלגלים המיועדים לציבור המוגבלים שמשקלם עולה על 100 ק"ג, המשקל המקסימלי אותו כסא גלגלים רגיל יכול לשאת תחתיו. כסאות אלו מתבססים על העקרונות המוכרים מהכיסאות הרגילים, אך ניתן למצוא אותם ברמות נשיאת עומס שונות, יציבות גדולה יותר ורוחב הכיסא המשתנה בהתאם למשתמש.
המאפיינים הבולטים של כסאות אלו הם גלגלים אחוריים גדולים ורחבים יותר, לצד גלגלים קדמיים המעניקים את יכולת התמרון. מוטות מוצלבים המיועדים לחיזוק ותמיכה למבנה כולו, הנמצאים מתחת לכסא המושב ובגבו. כמעט בכל הכסאות המיועדים לכבדי משקל תמצאנה ידיות דחיפה, ורצועות הידוק שנועדו לסייע בייצוב המשתמש על גבי הכסא וחלוקת העומס על גבי הכיסא.
מאפיין נוסף וחשוב עוד יותר אותו ניתן לשלב ברובם המכריע של כסאות הגלגלים הוא מנגנון למניעת התהפכות. למנגנון זה יתרונות רבים המסייעים בשמירה על המשתמש כאשר הוא מסיע את עצמו, וגם כאשר הוא מובל בשטח חלקלק או מהמורה. אך חשוב לציין שמנגנון זה יכול להגביל את המשתמש בנסיעה רגילה ובשימוש במדרגות, ולכן יש לבחור בשילוב מנגנון זה רק לאחר בחינת הצרכים ואופן השימוש היומיומי של המשתמש.
המבנה המאסיבי ורוחבם המשמעותי של כסאות אלו, נועדו לתמוך במשקלו הכבד של המשתמש. תכונות אלו מגיעות באופן מובהק על חשבון יכולת צמצום נפחו של הכסא בעת קיפולו לטובת העברתו בתא המטען, ולכן בחירה בכסא מסוג זה חייבת להיתמך על ידי רכב גדול שיאפשר את הובלתו בתא המטען ובכך יעניק את העצמאות הנדרשת למשתמש בו.
